לפני שנה התראיין ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, בפסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן, והכריז כי "לא תהיה תמ"א 38 נקודתית ברמת גן". 

שאמה, שנכנס לתפקידו רק חודשים ספורים קודם לכן, הדגיש כי כל היזמים שבאים לבקש אישורים מהעירייה צריכים להתרגל לשינויים במדיניות ולהפסקת האישורים הגורפים שהיו בתקופת ראש העיר הקודם, ישראל זינגר. "זו בדיוק הסיבה שהתושבים הפילו את ראש העיר הקודם, ועל זה אני  בחרתי", אמר. 

ראש העיר הדגיש כי "אם המדינה לא יודעת לייצר לנו מזה כסף, או שהיזמים יעשו זאת - לא תהיה התחדשות עירונית ברמת גן. נקודה. הייתי רוצה להיות חבר של כל היזמים ולאשר את כל התוכניות שמגיעות אליי, אבל זה לא עובד ככה. המספרים לא מתכנסים, אני לא אהרוס את העיר". 

ואכן, בסוף אפריל 2019 הגזירה קיבלה תוקף ושיניים באישור מועצת העיר רמת גן. בעירייה, שבעבר הלא רחוק נשאה את דגל תמ"א 38 והובילה את כמות הפרויקטים שיצאו לדרך בישראל, החליטו כי "פרויקט מסוג תמ"א 38/1 )עיבוי וחיזוק( ו־ 38/2 )הריסה ובנייה מחדש( יאושר באופן חריג ומנימוקים שיירשמו, רק היכן שאינו פוגע באפשרות לתכנון מתחמי קיים או עתידי, רק בהתאם למצב התשתיות הציבוריות בסביבה, ותוך  התחשבות במצבה הפיננסי והתקציבי של העיר בתקציב הרגיל והפיתוח". 

חלום התמ"א ברמת גן נגוז כמעט בן לילה. נתוני מדלן מגלים, כי כמות ההיתרים בתנאים בעיר רמת גן ירדה אשתקד לשפל היסטורי – כמות חד־ספרתית במחצית הראשונה של 2019 , שטיפסה מעט לכ־ 15 היתרים בממוצע בכל חודש במחצית השנייה. 

בסך הכול, בקשות להיתר בנייה לפי תמ"א 38 ברמת גן צללו בשנה האחרונה. לעירייה הוגשו בקשות ל־ 51 פרויקטים, לעומת 105 פרויקטים שנה קודם לכן. רק שבע בקשות לתמ"א 38/1 )חיזוק( הוגשו בשנה האחרונה, לעומת 15 שנה קודם לכן ו־ 24 בקשות בשנת 2014 . הצניחה המשמעותית היתה בבקשות לתמ"א 38/2 , ששיגשגה בעיר בשנים האחרונות: 44 בקשות בשנת 2019 , לעומת 90 בקשות בשנת 2018 ו־ 201 בקשות להיתר בנייה בשנת 2014 . 

גם נתוני האכלוס של  פרויקטי תמ"א 38 ברמת גן מלמדים שכנראה תור הזהב מאחורינו: בשנת 2019 אוכלסו 33 פרויקטים בסה"כ, לעומת 53 פרויקטים בשנת השיא של 2018 . חמישה פרויקטים היו במסלול חיזוק ותוספת )מול עשרה בשנת 2018 ( ועוד 29 פרויקטים )מול 43 שנה קודם לכן( במסלול הריסה ובנייה. 

בכל מקרה, המילה האחרונה עדיין לא נאמרה. בעקבות החלטת העירייה, שעצרה באופן חד תוכניות בשלבים שונים להקמת אלפי דירות, עתרה התאחדות בוני הארץ לבית המשפט המחוזי, בטענה כי ההחלטה על שינוי המדיניות היא "החלטה בלתי סבירה שנתקבלה בניגוד לאמות מידה בסיסיות במשפט המנהלי, הפוגעת באופן בלתי מידתי  באמון הציבור ובוודאות התכנונית הנדרשת, העתידה לגרום לנזקים מהותיים ומסכנת חיי אדם". בספטמבר קבע נשיא בית המשפט המחוזי, איתן אורנשטיין, כי יש לבטל את הנחיית העירייה, אולם ראש העירייה לא ויתר והגיש במהירות ערעור לבית המשפט העליון. 

וכפי שאמר שאמה, "עם כל הכבוד לפסק הדין שנתן המחוזי, כל עוד אני ראש העיר אחתום על היתרים רק אם יהיו לנו תשתיות חינוך ותחבורה. כל בקשה להיתר במקום שחסר בתשתיות חינוך, תחבורה ופנאי – תסורב. ירצה בית המשפט בישראל לקחת אחריות על הרס איכות החיים בעיר רמת גן, מוזמנים כבוד השופטים לבדוק בעצמם את ההיתרים ולחתום עליהם בעצמם. חגיגת הקבלנים על בסיס פסק דין שגוי היא שגיאה קשה מצידם". שאמה הכהן ציין
כי "דרך המלך להתחדשות עירונית בעיר צפופה כמו ר"ג היא רק פינוי־בינוי, עם הפרשות לצורכי ציבור ותשלום היטלים ואגרות". נחכה להכרעה.